צמחי מרפא ברפואה הסינית- הרבולוגיה סינית 

מאז ומתמיד בני אדם השתמשו בצמחים בצורה טרייה, בבישול או בחליטה וכתוצאה מכך
למדו את האיכויות המיוחדות שלהן ואיך ניתן להשתמש בהם לריפוי.

מתוך הניי ג´ינג(ספר הקיסר הצהוב):

"אם יש חום - קרר אותו, אם יש קור - חמם אותו,
אם יש יובש- לחלח אותו, אם יש לחות- יבש אותה,
אם יש חוסר - מלא אותו, אם יש עודף - נקז אותו.

ניתן למצוא כתבים עתיקים העוסקים ברפואת צמחים בסין מלפני 2500 שנה.
כמובן שעסקו בזה לפני כן רק לא הביאו זאת לכתב.
במשך מאות שנים עסקו בסין בניתוח ומיפוי של צמחי מרפא.
בעבודה ממושכת של תיעוד של מקרי טיפול, ניסוי וטעייה, אינטואיציה, ידע שעבר מאב לבנו,
נאסף הרבה מאוד חומר על צמחי מרפא.
בכל תקופה היו רופאים דגולים שהשכילו לאסוף את החומר, לנתח אותו ולארגן אותו.
זה בעצם מה שמייחד את הרפואה הסינית - התיעוד הקפדני, ו"ריבוי הסינים" הביא
למערכת מאוד גדולה של ריפוי בחומרים מהטבע.
לפי הרפואה הסינית לכל חומר יש אנרגטיות מסוימת.
חומרי המרפא- מתחלקים בעצם לצמחים, בעלי חיים ומינרלים -
ובעצם לכל דבר שקיים בטבע.
לכל חומר יש אנרגטיקה מסוימת..
יש לו טמפרטורה שנעה בין חם לקר - בלי קשר לטמפרטורה המעשית
(קינמון במקרר תמיד יהיה חם מבחינה אנרגטית)...
כל חומר נכנס מבחינה אנרגטית למרידיאן (ערוץ אנרגיה) או איבר מסוים בגוף.
לכל חומר יש טעם או מספר טעמים:
חמוץ, מר, מתוק, חריף, מלוח, ותפל (כן זה גם טעם..).
את הטעמים הללו לא תמיד ניתן להרגיש בחייך שלנו.
הטעמים בעצמם מכוונים את האנרגיה בגוף לכיוונים שונים ואיברים שונים.
חמוץ: מכווץ - איבר כבד.
מר: מקרר ,מייבש , מנקז,איבר - לב.
מתוק: מחזק , איבר טחול.
חריף: מפזר, מיזע - איבר ראות.
מלוח: מנקז,מפורר גושים איבר כליות.
תפל: משתן - שלפוחית השתן.

חומרי המרפא אינם תמיד צמחים שלמים:
יתכן ומצמח אחד ניקח מספר חומרי מרפא שונים:
השורש, הגבעול, הפרי הזרע, העלה, הפרח, הקליפה של הפרי או הגבעול וכן הלאה.
לכל חלק של הצמח תכונות שונות ויתכן אף שאינן דומות.

לכל חלק של צמח יש צורת הכנה שמשפיעה גם על האנרגטיות שלו:
טיגון, בשמן, בדבש, ביין, בישול, יבוש, אידוי וכד´.
חשוב מהיכן נאסף הצמח מאיזה אזור ובאיזה עונה.
כל אלה משפיעים על איכות הצמח ועל הפעולה שלו.
ישנם מאות צמחים חומרי מרפא המצויים ב"מטריה מדיקה" הסינית.
ביניהם י צמחים מוכרים כמו:
נענע מנטה, בצל- ירוק/לבן ,חרצית, חבצלת, תות עץ(פרי,עלים,ענפים,תולעי משי)
מינרלים שונים: גבס,מלחים שונים,צדפות , מאובנים.
חלקי בעלי חיים כמו: עקרבים, חיפושיות, ציקדה, נחשים, קורקבן של עוף, צואה של סנאי מעופף , שממיות, צבים ועוד רבים וטובים..
וישנם גם בעלי חיים נדירים: עצמות טיגריס, קרניים של קרנף ,כיס מרה של דוב וכדומה...
כמובן שכיום רוב בעלי החיים מגודלים בשבי ויש איסור על סחר בבעלי חיים בסכנת הכחדה.
עלינו כמטפלים ומטופלים לא לצרוך צמחים ובעלי חיים אלה על מנת למנוע הכחדתם.

דוגמאות לצמחי מרפא:

עצמות הטיגריס הן חומר מרפא מעולה לבעיות במפרקים ובעצמות,אך איננו
בשימוש חוקי כיום בגלל סכנת הכחדה.
החרצית - כריזנטמה- מורידה חום מהכבד, מנקה רוח חום ואודם מהעיניים.
עקרב - טוב לכיווצים,רעידות, טיקים,טיניטוס, מפסיק כאב, מנקה רעילות.
צמח הג´ינסנג- (בתמונה למעלה) נקרא גם צמח האדם על שום צורתו הדומה לאדם:
מחזק צ´י עיקרי, מחזק את מערכת העיכול, מרגיע נפש מזין נוזלים ועוד.
ג´ינג´ר- טוב למערכת העיכול,להצטננות נפוץ גם במטבח הישראלי.
סנאי מעופף (מונגה מהקטקטים)- הוא מגודל בכלובים מיוחדים משתמשים בצואה שלו להפסקת כאבי מחזור !!!

למרות שיש אשר מפריע להם אכילת בעלי החיים מסוימים ניתן לקבל אותם בתור אבקה
ולא ניתן להבחין בצורת בעל החיים.
מבחינת הכשרות או הצמחונות:
ניתן לבקש לא להשתמש בחומרים מהחי למרות שזה עלול במקרים מסוימים להוריד מיעילות הטיפול.
מבחינת הכשרות - בגלל שזה נועד לטפל בבריאות רוב הרבנים מתירים שימוש כזה.

ישנה עדיין בעייתיות של יבוא חלק מחומרי המרפא לארץ בגלל עיכובים במשרד הבריאות
והנושא עדיין לא מוסדר. אנו תקווה שבקרוב הנושא יוסדר וימוסד ונוכל לקבל את כל הצמחים ברמה גבוהה גם בארצנו כמו שנהוג באירופה ובארה"ב.
לרוב לא משמשים בצמח בודד אלא בקבוצת צמחים שנקראת פורמולה שפועלים יחד למטרת הריפוי.
גם מלאכת הרכבת הפורמולה והמינון של כל צמח בתוכה דורשים ידע וניסיון.
ישנן הרבה פורמולות "קלאסיות" שקימות מאות שנים שמשתמשים בהם בהצלחה עד היום.
(השימוש בפורמולה שהשתמשו בה במשך 1000 שנה וראו שהיא עובדת נותן פרופורציה על תרופה שזה עתה יצאה לשוק שאת תופעות הלוואי שלה (בתקווה שלא יהיו) אנו יודעים לעיתים רק 20 שנה לאחר מכן.)
ישנן גם פורמולות חדשות שמתבססות על מחקרים מודרניים אבל תמיד מסתמכים על המקורות.
כאשר מגיע מטופל על המטפל לאבחן אותו על פי העקרונות של הרפואה הסינית.
האבחנה מתבססת על תשאול המטופל לגבי אורח חייו,התנהגותו,
ובדיקה של דופק המטופל והלשון שבהם אנו יכולים להבחין במצבו הפנימי של המטופל.
לפי האבחנה המטפל מתאים פורמולה בצורה אישית למטופל.

הרעיון הוא שהמטופל הוא מיוחד וייחודי ולכן גם הפורמולה היא מיוחדת ומתאימה ספציפית לאותו אדם.

גם במהלך הטיפול באותה מחלה המטפל יכול לשנות מינונים בפורמולה של הצמחים או את הפורמולה בכללותה אם יש שינוי במצב המטופל.
כל הצמחים מיובאים מסין.
ישנן מספר דרכים עיקריות לצריכת הצמחים שקיימות בארץ:
- אבקות מרוכזות ?שנלקחות בשתייה עם מים.
- קפסולות- בבליעה .
- "צמחים טריים": דורש מהמטופל לבשל את הצמחים כמו מרק ואז לשתות אותם.
- טינקטורות: השרייה של הצמחים באלכוהול או מים.

בטיפול נהוג לשלב את צמחי המרפא ביחד עם הדיקור הטווינא והתזונה להשגת תוצאות מקסימאליות.

בצמחי המרפא ניתן לטפל במגוון רב של מחלות:
כאבים בכלל, כאבי ראש, גניקולוגיה, גיל המעבר, מערכת העיכול, מערכת הנשימה, אנמיה, הפרעות שינה, עצבנות, חרדה, דיכאון, עייפות, חיזוק מערכת חיסונית ועוד הרבה ...
מדהים לראות שהטבע (בגימטריה - אלוהים) - מייצר גם את המחלות וגם את התרופות.
נעשים מחקרים רבים היום בעולם על כוחות הריפוי של צמחים ומציאת החומרים הפעילים בהם.
היופי שיש בצמחים הוא שמלבד ה"חומר הפעיל" שנמצא בצמח יש עוד חומרים אחרים שמאזנים את הפעילות של הצמח ולכן בשימוש בצמחים יש פחות תופעות לוואי.

"דע לך שכל עשב ועשב - יש לו ניגון מיוחד משלו"